תחום התעבורה - נהיגה בשכרות

באופן כללי, עבירה של נהיגה בשכרות נחשבת לאחת מעבירות התעבורה החמורות ביותר ומשטרת ישראל משקיעה משאבים רבים באכיפתה.
כאשר נתפס אדם נוהג בשכרות, יעשה לו שימוע במקום או שיוזמן במועד קרוב לשימוע בתחנת המשטרה וסביר להניח כי לאחר השימוע, יפסול הקצין את רישיונו של הנהג למשך 30 ימים. במקרים רבים אף יחרים הקצין את הרכב בו נהג לתקופה זהה וזאת עוד בטרם הגיע התיק לבית המשפט. בהמשך, יעבור התיק לתביעה המשטרתית אשר תגיש את כתב האישום לבית המשפט.

 

אופן ביצוע בדיקת השכרות: כשנהג נעצר לבדיקת שכרות, תחילה הוא נבדק ע"י מכשיר הנשיפון. מטרת בדיקה זו היא לבחון אם יש אינדיקציה לאלכוהול בדמו של הנהג מעבר לרמה המותרת (הרמה המותרת משתנה בין נהג ותיק לבין נהג צעיר נהג מקצועי).
אם נכשל הנהג בבדיקת הנשיפון, יעכב אותו השוטר ויבקש ממנו לבצע את בדיקת מאפיינים (מבחני ביצוע פעולות מוטוריות פשוטות, כגון: הליכה על קו, נגיעה עם האצבע בקצה האף וכו'.

מטרתם של מבחנים אלו היא לקבוע את התרשמותו של השוטר בנוגע למידת שכרותו של הנהג).
לבסוף, יערוך לו השוטר בדיקת ינשוף. תוצאת בדיקת הינשוף תינתן לאחר שיתבצעו שתי נשיפות תקינות למכשיר, כאשר התוצאה הנמוכה ביניהן היא התוצאה הקובעת. לאחר ביצוע הנשיפות יודפס פלט ובו תוצג רמת האלכוהול שנמדדה.


רק תוצאה שהיא מעבר לרמה המותרת תביא לכך שיוגש כתב אישום כנגד הנהג. 


חשוב לציין, כי על נהגים חדשים, נהגים צעירים מתחת לגיל 24 וכן נהגים מקצועיים נאסר באופן מוחלט לנהוג לאחר ששתו אלכוהול.

בתי המשפט נוטים אף הם להתייחס בחומרה יתרה לעבירה זו ומטילים עונשים  כבדים על מי שמורשע בה. עפ"י החוק, הרשעה בנהיגה בשכרות מחייבת את השופט להטיל עונש של פסילת רישיון לתקופה של שנתיים לכל הפחות וכן עונשים   נלווים נוספים.

כדי להימנע מהעונש החמור, אשר נקבע בחוק לעבירת שכרות, יש צורך לפעול לשינוי סעיף האישום לסעיף קל יותר, אשר הרשעה בו איננה מחייבת פסילה כאמור.

ייצוג ע"י עורך-דין, אשר בקיא בתחום, יכול להביא לשינוי דרמטי בתוצאות ההליך המשפטי כאשר מדובר בעבירת שכרות בה קיים סיכון לפסילה ארוכה ועונשים נלווים נוספים.